העסקה קבלנית בישראל – תמונת מצב
- Shani Friedman
- Apr 23
- 3 min read
קבוצת פארטו גאה להוביל את המחקר שבוצע על ידי אסף צחור-שי יחד עם הדס פוקס – מנהלת מחקר באגף האסטרטגיה במשרד העבודה – עבור מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה ואגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה.
העסקה קבלנית היא אופן העסקה עקיף בו חברות קבלן מתווכות ומקשרות בין עובדים לבין מעסיקים ומזמיני שירות. החוק בישראל מבחין בין קבלני כוח אדם, המספקים עובדים למעסיק אחר לצורך ביצוע עבודה, שהיא לרוב חלק מהפעילות העיקרית של המעסיק, לבין קבלני שירות, המעסיקים עובדים לצורך אספקת שירותים בתחומי שמירה, אבטחה וניקיון.
העסקה באמצעות חברות קבלן טומנת בחובה סיכון גבוה לפגיעה בזכויות העובדים. כושר המיקוח של העובדים ויכולת ההתארגנות שלהם הם מצומצמים, הן בשל מאפייני ההעסקה – האופי הזמני של ההעסקה הקבלנית והקשר העקיף בין מזמין השירות לבין העובד, והן בשל מאפייני העובדים – היותם של העובדים במקרים רבים מוחלשים, בעלי מיומנויות נמוכות ועם ידע מצומצם בנוגע לזכויותיהם. מאפיינים אלה עלולים להעצים את פערי הכוח בין המעסיק לעובד באופן שיפגע בזכויותיהם וברווחתם של המועסקים.
לאורך השנים מתקיים שיח ציבורי ער סביב העסקה של עובדי קבלן בישראל, אך הידע המחקרי על היקף ההעסקה הזו ומאפייניהם של המועסקים באופן קבלני עודנו דל, בעיקר בשל קשיי זיהוי של אוכלוסייה זו בבסיסי הנתונים הקיימים.
מחקר זה משתמש בבסיס נתונים ייחודי, המשלב נתונים מנהליים של משרד העבודה ונתונים מנהליים של רשות המיסים יחד עם נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, על מנת לזהות את אוכלוסיית עובדי קבלן השירות בתחומי האבטחה והניקיון. באמצעות בסיס נתונים זה, המחקר מציג תמונת מצב ומגמות בתעסוקת עובדי קבלן שירות בתחומי הניקיון והאבטחה בישראל בשנים 2012–2020.
מהממצאים עולה כי בישראל מועסקים כ־65 אלף עובדי קבלן שירות במסגרת למעלה מ־1,500 חברות בעלות רישיון. כמחצית מהעובדים מועסקים בתחום הניקיון וכמחציתם בתחום האבטחה והשמירה, והם מהווים 1.6% מהמועסקים בישראל. בשנת 2019, 44% מעובדי הניקיון ו־55% מעובדי האבטחה בישראל הועסקו באופן קבלני. עם זאת, חלקה של ההעסקה הקבלנית בתחומים אלה נמצא בירידה מתונה בשנים האחרונות, כך שנראה כי קיים צמצום מסוים באופן ההעסקה זה, או לכל הפחות בלימה של התרחבות התופעה.
עובדי ניקיון ואבטחה (לרבות שמירה) הם מהעובדים החלשים במשק. עם זאת, קיימים הבדלים בין שתי הקבוצות, המצביעים על כך שמצבם של חלק גדול מעובדי האבטחה טוב בהשוואה לעובדי הניקיון. קרוב למחצית מעובדי הקבלן בתחום האבטחה הם צעירים מתחת לגיל 30, בהשוואה ל־14% בלבד בקרב עובדי קבלן בתחום הניקיון. מבחינת השכלה, בשתי הקבוצות כ־90% אינם בעלי השכלה אקדמית. עם זאת, בתחום האבטחה קיים שיעור גבוה יותר של בעלי תעודת בגרות או תעודה על־תיכונית בהשוואה לתחום הניקיון (37% לעומת 30%), ושיעור הסטודנטים גבוה משמעותית – 16% בקרב עובדי קבלן אבטחה לעומת כ־1% בלבד בקרב עובדי קבלן ניקיון.
שיעור הנשים בקרב עובדי קבלן ניקיון גבוה לאין ערוך בהשוואה לעובדי קבלן אבטחה – 65% לעומת 10%, בהתאמה. יתר על כן, בשני התחומים קיים ייצוג יתר של יוצאי בריה"מ, יוצאי אתיופיה וערבים, אך בתחום הניקיון ייצוג היתר גדול במידה ניכרת, בפרט בקרב יוצאי בריה"מ (36%) ויוצאי אתיופיה (16%).
לפיכך, עולה כי פלח ניכר מעובדי הקבלן בתחום האבטחה הם גברים צעירים בתחילת דרכם בשוק העבודה, שחלקם מועסקים במקביל ללימודים ולפני פנייה לערוצי התפתחות מקצועית אחרים. לעומתם, בתחום הניקיון מועסקות בעיקר נשים, בעלות השכלה נמוכה, עם ייצוג יתר ניכר לקבוצות הגיל המבוגרות בשוק העבודה ולקבוצות עולים.
כלומר, עובדי קבלן רבים מתחום הניקיון הם מהעובדים החלשים ביותר בשוק העבודה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי גם בקרב עובדי קבלן אבטחה יש עובדים מוחלשים, כמו עובדים לאחר גיל פרישה, יוצאי ברית המועצות ויוצאי אתיופיה, שלא עומדות בפניהם אפשרויות תעסוקתיות טובות יותר, אך הם מעטים יחסית לעובדי הקבלן בתחום הניקיון.
ממצאי המחקר מצביעים על צורך אפשרי בבחינת סוגי הרישיונות הניתנים לחברות הקבלן, שייתכן ותוביל לשינוי החקיקה המאחדת בין שמירה, אבטחה וניקיון.
המציאות המתגלה, לפיה צעירים כמעט ואינם מועסקים בתחום הניקיון לצד ירידה עקבית בשנים האחרונות במספרם של עובדי הניקיון הזרים, מצביעה על מחסור צפוי בעובדים בשנים הקרובות. יציאתם הצפויה משוק העבודה של עובדי ניקיון מבוגרים בשנים הבאות, רבים מהם יוצאי ברית המועצות מגלי העלייה של שנות ה־90, תעמיק גם היא את המחסור בעובדים בענף.
כדי להתמודד עם המחסור הצפוי ניתן היתר לעובדים זרים בענף הניקיון, ויש לבחון חלופות נוספות כגון קידום טכנולוגיות להעלאה של פריון העבודה בענף.
