תכנון אסטרטגי: מנטל על המערכת להכרח ארגוני

​

ב-16 ביוני 1975, כשהייתי בן 12, אמי ברנדה נישאה לצ'רלס "צ'אקי" או'ברייאן, אשר שבועות אחדים לאחר מכן יהפוך לחשוד העיקרי בהיעלמות המפורסמת של ג'ימי הופה (Hoffa), הנשיא לשעבר של איגוד נהגי המשאיות האמריקני.

​

צ'אקי הכיר את הופה מאז שהיה ילד, אהב אותו כמו אבא, והיה העוזר המקורב אליו ביותר בשנות ה-50 וה-60, כשהופה היה מנהיג העובדים המוכר ביותר ומטיל האימה ביותר בארצות הברית. זמן קצר לאחר היעלמו של הופה, ב-30 ביולי 1975, ה-FBI נעלו את הכוונות שלהם על צ'אקי. צ'אקי עמד לצדו של הופה כשהתובע הכללי רוברט פ. קנדי ניהל מרדף ממושך אחרי הופה בחשד לקשרים עם המאפיה ולשחיתות באיגוד המקצועי, וב-1967 צ'אקי היה מי שליווה את הופה כשהבוס שלו מסר את עצמו לידי סוכנים פדרליים והחל לרצות תקופה של כמעט חמש שנים בכלא. אך לקראת סוף 1974, היחסים בין צ'אקי והופה עלו על שרטון, ושורה ארוכה של ראיות נסיבתיות קשרו את צ'אקי להיעלמו של הופה. האף בי איי מיהר להסיק שצ'אקי לקח את הופה והסיע אותו אל מותו – תאוריה שרבים, לפחות בקרב הציבור הרחב, מאמינים בה עד היום.

​

המאפיונרים הזוטרים שפגשתי דרכו היו טובי-לב, ומזווית הראייה שלי כנער, הם היו ג'נטלמנים מכובדים

הממשלה מעולם לא הוכיחה שצ'אקי היה מעורב בעניין, וגופתו של הופה מעולם לא התגלתה. אך החקירה בעניין הופה מילאה את חייו של צ'אקי ועד מהרה גם הרסה אותם. בתוך כל הסערה הזאת, צ'אקי ואני התקרבנו. הוא אימץ אותי רשמית כשהייתי בן 13, ולמרות הצרות המשפטיות שלו הוא מצא זמן להעניק לי את האהבה ותשומת הלב שמעולם לא זכיתי להן מאבי הביולוגי. בשנות העשרה שלי סגדתי לצ'אקי. המאפיונרים הזוטרים שפגשתי דרכו היו טובי-לב, ומזווית הראייה שלי כנער, הם היו ג'נטלמנים מכובדים. והיה מרגש ומרתק להיות קשור לאיגוד נהגי המשאיות בעידן – שתואר היטב על ידי הלהיט "Convoy" ("שיירה") של C.W. McCall וההרפתקאות של ברט ריינולדס בסרט "הפרחח ובת השריף" – שקשר כתרים לנהגי המשאיות שמרדו ברשויות.

​

כשעזבתי את הבית והלכתי ללמוד בקולג', קראתי לראשונה ספרים שקשרו בביטחון בין ההיעלמות של הופה ובין צ'אקי. בנוסף לכך, הבנתי שהמאפיה היא עניין אמיתי וגם מסוכן, ושלצ'אקי יש עבר של מעשים פליליים שנעו בין גניבה ותקיפה. כשהתחלתי ללמוד משפטים, כבר רחשה בי דאגה בגלל ההשפעה האפשרית של צ'אקי על החיים שלי. באמצע שנות ה- 20 שלי התנתקתי ממנו, באורח ברוטלי ומוחלט. ההחלטה התגלתה כצעד נכון מבחינת הקריירה שלי, שאם לא כן, לעולם לא הייתי מקבל את הסיווג הביטחוני שהיה דרוש לי לשורה של משרות ממשלתיות, שהגיעו לשיאן ב-2003, כשהנשיא ג'ורג' וו. בוש מינה אותי להיות משנה לתובע הכללי, אחראי על הלשכה לייעוץ משפטי במשרד המשפטים.

כשהתחלתי לעבוד במשרד המשפטים, לא ידעתי הרבה על תולדות המעקב שהממשלה מנהלת, וגם לא על הפרות החוק שהממשלה האמריקנית הרשתה לעצמה לבצע.

​

במהלך העבודה שלי במשרד המשפטים, יותר מ-15 שנה לאחר שהתכחשתי לצ'אקי, בחנתי מחדש אחדים מהדברים שהוא אמר לי בשנות העשרה שלי ביחס להפרת זכויות מצד הרשות המבצעת ומעשים שונים של הסתרת האמת. הבחינה מחדש הזאת הייתה עתידה להביא אותי לבקש מחילה מצ'אקי, ולאחר מכן, בעקבות שנים של שיחות ומחקר, להגיע למסקנה שלצ'אקי לא היה כל חלק בהיעלמותו של ג'ימי הופה. מה שהוביל אותי בדרך הלא צפויה הזאת הייתה העבודה שלי על Stellarwind, התוכנית של הנשיא בוש, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר. התוכנית כללה פעילויות מעקב ללא צו משפטי בתוך ארה״ב, פעילות שנוהלה על ידי הסוכנות לביטחון לאומי (ה-NSA), ואספה כמויות אדירות של מידע על אזרחים אמריקנים חפים מפשע.

​

במשך עשרות שנים, פטרתי את ההערכה של צ'אקי וסברתי שהיא לוקה בחוסר מידע ושהיא מוטה בשל האינטרסים האישיים שלו. אך בשעה שעבדתי על Stellarwind, גיליתי שהוא צדק. עורכי דין מטעם הרשות המבצעת אישרו את התכנית בסתר, על אף שהיה קשה לראות כיצד היא תואמת מגבלות שהקונגרס הטיל על פעולות מעקב של הממשלה. "גיבוי" כזה, כך הבנתי, הוא יסוד חיוני בתבנית החוזרת בתולדות המעקב שהממשלה מנהלת נגד אזרחים. הרשות המבצעת, האחראית על הביטחון, מפעילה את הטכנולוגיה החדישה ביותר נגד האויב מבפנים, ובתוך כך היא לעתים קרובות למדי גם מכופפת את החוק ואף מפירה אותו. לאחר גילויים שערורייתיים, היא מסדירה חקיקה חדשה כדי שנוהגי המעקב יעמדו על יסוד חוקי איתן יותר. ולבסוף, "נורמליות חדשה" נקבעת, ואז מתחיל סבב חדש.

כשהתחלתי לעבוד על Stellarwind, לא ידעתי הרבה על תולדות המעקב מטעם הממשלה, או על הפרות החוק שהממשלה הרשתה לעצמה בתוך כך. חלקים גדולים מהסיפור הזה, ובמיוחד בכל הקשור לתפקידו של משרד המשפטים כגורם המסדיר את ההפרות, אינם מובנים על ידי הציבור.