מהו עתיד ים המלח וכיצד ניתן להתכונן לתרחישים מבחינה כלכלית?
ים המלח וסביבתו הם נכס לאומי ממעלה ראשונה, עשיר במשאבי טבע ומורשת, מגוונים וייחודיים.
כחלק מועדת היגוי בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה, אשר הוקמה במטרה לגבש מדיניות ארוכת טווח לאזור האגן הצפוני של ים המלח, הובילה קבוצת פארטו את הדוח הכלכלי המקיף במסמך המדיניות.
הדוח כולל ניתוח חלופות עסקים כרגיל, חלופות לייצוב המפלס ועלות מים חליפיים לאלה הנגרעים על-ידי התעשייה.
בדו"ח מפורטים מרכיבי עלות ותועלת, הניתנים לכימות כלכלי, לצד ציון ערכים שאינם בני כימות מבחינה כלכלית (אם כי בעלי השפעה לא מבוטלת על המרחב).
לאמידת הרכיבים השונים נעשה שימוש בתיאוריות ובשיטות אמידה כלכליות וסביבתיות רבות ומגוונות, בהתאם לרכיבי התועלות/עלויות שעלו במחקר. אלו, מבוססות על סקירת ספרות רלוונטית של מתודולוגיות כלכליות מקובלות בעבודות מסוג זה. הדוח גם מתבסס על הגדרות ונתונים של אנשי מקצוע (אחדים חברי צוות העבודה ואחרים חיצוניים) בתחומי הגיאולוגיה, אקולוגיה, הידרולוגיה, הנדסה ותשתיות וסביבה.
ניתוח התועלות והעלויות במצב "עסקים כרגיל" נועד לתת בידי מקבלי ההחלטות תמונה כלכלית של המצב כיום ואת ההשקעות הכלכליות הצפויות שיידרשו להתמודדות בתרחיש זה. המרכיבים המרכזיים שכומתו בצד התועלת הם תעשיית הכרייה (התעשייה הכימית על בסיס "כריית" תמלחת ים המלח), התיירות והחקלאות. לעומתם, כומתו עלויות ההשפעות הסביבתיות והאקולוגיות והנזקים לתשתיות הנגזרים מירידת המפלס, מהיפערות בולענים ומהתחתרות נחלים שבמרכזם והפעילות התעשייתית.
בהמשך, בוצע ניתוח כלכלי מקיף של ארבע חלופות לייצוב מפלס ים המלח (האגן הצפוני) שהוגדרו במסמך המדיניות. כל החלופות מתייחסות גם ליעד משני המשולב בהן: הכנה להתפלה בעבור ממלכת ירדן. כל החלופות כוללות מערך שאיבה של 1,000 מלמ"ש מי ים (מים סוף או מים התיכון), ו-800 מלמ"ש מהם יוזרמו לים המלח )בצינורות/מנהרות או דרך ערוץ הירדן). מרכיבי העלויות שנבחנו בעבודה מתבססים ברובם על עדכון ותיקוף המחקר "שינויים במאזן המים כאמצעי להתמודדות עם בעיות ים המלח", שערך מכון ירושלים לחקר ישראל בשנת 2011. כמו כן, נעשה שימוש בתיאוריות ובשיטות אמידה כלכליות וסביבתיות רבות ומגוונות , בהתאם לרכיבי התועלות/עלויות הנוספות שעלו בניתוח הכלכלי. המרכיבים המרכזיים שכומתו בצד העלויות הישירות של ייצוב מפלס ים המלח, הם הקמה ותפעול של תחנה שאיבה (הממוקמת בים סוף או בים התיכון לפי החלופה) ושל מערך צינורות ומנהרות להולכת המים לכיוון ים המלח ולכיוון ערוץ הירדן הדרומי. עוד כומת מרכיב עלות של ייצור אנרגיה הידרואלקטרית תוך ניצול הפרש הגבהים בחלופות ההזרמה. בניתוח המהלך הבלתי תלוי והנפרד של החייאת הירדן, המרכיבים המרכזיים שכומתו בצד העלויות הישירות הם הקמת תחנת התפלה ומערך צינורות ומנהרות להולכת המים לערוץ הירדן. צד העלות כולל גם ניתוח של העלויות הסביבתיות החיצוניות הנכללות במהלך (אלו הניתנות לכימות). זאת, לצד בחינת התועלות הטמונות במגוון מיזמים תיירותיים שצפויים להיפתח בעקבות החייאת הירדן הדרומי.