עלייתן ונפילתן של המשרות הפנויות: על הקשר בין שיעור האבטלה והמשרות הפנויות בעקבות הקורונה

מדוע בשנתיים האחרונות צברנו שיא של משרות פנויות וכיצד זה משפיע על המשק?

קבוצת פארטו גאה להוביל מחקר מקיף עבור משרד הכלכלה אשר סוקר את השינויים במשק לאחר תקופת הקורונה ומניח את התשתית לבניית אסטרטגיה נכונה למיתון המשבר הכלכלי.

המיתון וההתאוששות בעקבות הקורונה יצרו זעזוע בהקצאה מחדש שחייב תנועות גדולות באופן יוצא דופן של משרות ועובדים בין ענפים.

אותם מעברים בין ענפים גרמו לכך שמשרות רבות יותר נסגרו, עובדים רבים יותר נדרשו להחליף מקום עבודה, ומחפשי העבודה נדרשו להשקיע יותר ברכישת מיומנויות וכישורים רלוונטיים.

בעקבות זאת ירד שיעור הקליטה של מחפשי עבודה ונפגעה יעילות ההתאמה בשוק העבודה, ועל כן בהינתן שיעור אבטלה דומה לזה שהיה טרום הקורונה, שיעור המשרות הפנויות גבוה יותר.

אף על פי כן, ניכר שמשבר הקורונה גרם לזעזוע שהביא לירידה זמנית בלבד ביעילות התאמה בשוק העבודה ולהתגברות ההקצאה מחדש, ועם ההתאוששות מהמשבר החלה התכנסות הדרגתית למצב שהיה טרום הקורונה.

ככל שהתכנסות זו תימשך שיעור המשרות הפנויות צפוי להוסיף לרדת, ללא עלייה תואמת באבטלה, כך ששוק העבודה הישראלי יחזור להימצא על עקומת בוורידג' שהייתה טרום משבר הקורונה.

*המחקר בוצע על ידי קבוצת פארטו בהובלת ארנון ברק ובליווי הדס פוקס, מנהלת תחום מחקרי שוק עבודה בצוות המחקר של אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה.

למאמר המלא לחצו כאן